Oketz - Fugazi 13 Songs

	מיהם פוגאזי פוּגאזי ("מזויף" באיטלקית) היא להקת פאנק מוושינגטון די סי. לדעתי, אין דוגמה יפה יותר להתבגרות מוזיקלית של להקה מאשר הדיסקוגרפיה של להקה זו, שהוקמה בשנת 1987 ע"י ארבעה אמנים מוערכים בתחום המוזיקה שלהם, שלאו דווקא מתאפיינת בוירטואוזיות וטכניקה טובה, ואפילו לא במלודיות קליטות, אלא במילים שנעות בין שירה טהורה להתפרצויות רגשיות, חלקן מחאתיות וחלקן אישיות מאוד, וּבְרוק כמעט-נסיוני, ספק פאנק ספק "אמנותי" שרבים אומרים שהוא "הדבר האמיתי". הלהקה מוציאה תקליטים חדשים עד היום, אך שלא כמו להקות רבות, היא משביחה עם השנים ומתפתחת לכיוונים אמנם בוגרים יותר, אך שניכרת בהם עוד הרוח שאיתה הם התחילו את דרכם, כלהקת פאנק מרדנית של שנות השמונים המאוחרות. מהם י"ג שירים י"ג (13) שירים הוא התקליט המלא הראשון של הלהקה, המאחד שני תקליטים קצרים (EP) שלהם שהוקלטו בין השנים 1987 ל-1989. השירים רעננים, מלאי קריצות לאינטלקט ולמרות שכיום הם אולי נראים מיושנים וקלישאתיים, העובדה היא שהם שרו אותם בתקופה שבה להקות פאנק אחרות שרו על הבעיות החברתיות של חבריהן. יש גם לקחת בחשבון שפוגאזי היא להקת רוק שמסתכלת למעריציה בגובה העיניים - רק לדוגמה, תקליט של פוגאזי עולה 10 דולר וכניסה להופעה עולה לא יותר מ-5 דולר, זהו רף שהציבו לעצמם חברי הלהקה כשהקימו את הלייבל העצמאי שלהם. תרגום השירים נעשה מתוך שיעמום, בעת שמילאתי תפקיד יבש למדי באחת הגזרות החמות ביותר של צה"ל באותה תקופה. חשבתי שאזרוק את מה שכתבתי אחרי זמן מה, אך כשהסתכלתי על התוצאה, הבנתי שברגע שמשהו כתוב בשפת האם שלך, המשמעות שלו בעיניך מתגברת, גם אם זה שיר שחלקים ממנו בלתי-אפשריים לתרגום, התוצאה עדיין מעניינת ויכולה עדיין ליגוע באנשים.
	חדר ההמתנה אני ילד סבלני אני מחכה, מחכה, מחכה הזמן שלי זורם לביוב כולם זזים, הכל זז בבקשה אל תשאירו אותי פה בחדר ההמתנה אני לא רוצה את החדשות אני לא חלק מהן אני לא רוצה את החדשות אני לא משתמש בהן יושבים מחוץ לעיר כולם תמיד בשפל המדרגה כי... הם לא יכולים לקום אבל אני לא יושב סתם בצד אני מתכנן הפתעה גדולה אני הולך להלחם עבור מה שאני רוצה להיות אני לא אעשה את אותן הטעויות כי אני יודע כמה זמן אפשר לבזבז כך פונקציונליות היא המפתח בחדר ההמתנה
	חזית בולדוג א-היסטורי - אתה חושב שהחרא הזה סתם נחת מהשמיים. הניתוח שלי: זה הזמן לקצור את הקרום מהעיניים שלך. לנתח ולעדן, לזעום ולהגדיר את עצמנו נגד הדרך שלך, אז תסלח לי, חבר, אבל אתה חייב להתפטר. אתה רוצה להבין אנחנו נמוטט, נמוטט אתה רוצה להבין אנחנו נמוטט את חזית הבולדוג שלך דיבור בוטה בוטה, לא כל כך בוטה עכשיו שאכלת את שלך שפתיים פצועות, פה מוכתם, אתה קורע את העור מהעצם. ואני לעולם לא אגיד שאתה פועל ללא דיוק או דאגה, אבל זה הכל תשומת-לב לשריון, לשריון שאתה לובש כל כך היטב בואו נדפוק ונבדוק ונראה אם מישהו בבית
	פה רע אתה לא יכול להיות מה שהיית אז כדאי שתתחיל להיות רק מה שאתה אתה לא יכול להיות מה שהיית הזמן הגיע והוא אוזל אתה לא יכול להיות מה שהיית אז כדאי שתתחיל לחיות את החיים שאתה מדבר עליהם אתה לא יכול להיות מה שהיית אין תזוזה, אין תזוזה, אין תזוזה בפה רע שבוגד בשכל רע
	נשרף משהו פועל על הגוף הזה משהו נכנס וכלום לא יוצא מישהו עובד על האינפורמציה הזאת אך שום דבר לא נרשם מהמיקום הזה מהמקום הזה, שבו אני חש, שאני עם עצמי, כשאני שואל מה זה נשרף לי בעיניים? רציתי לשון משלי השפתיים שלי מצצו רִיק ואני דובבתי את השורות של הקהל הזה שסובב אותי אני מקפל את ידי, מפוצל ומפונצ'ר למקום הזה, שבו אני חש, שאני עם עצמי, כשאני שואל מה זה נשרף לי בעינים?
	תנו לי את התרופה אף פעם לא חשבתי על המוות כל כך מעולם לא מצצתי את המוות אף פעם לא ליקקתי את הצד הזה של המוות ועכשיו אני מרגיש את המוות ידיכם כרוכות סביב אוזני הפה שלכם דולף העינים שלכם מחפשות משהו שלעולם לא יימצא - כמו סיבה ואני לא צריך סיבה אף פעם לא חשבתי על המוות כל כך מעולם חשבתי על המוות אף פעם לא החזקתי ידיים עם המוות ועכשיו אני מרגיש את המוות אבל אתם חייבים לתת לי את הזריקה לתת לי את הגלולה תנו לי את התרופה תראו מה עשיתם לעולם שלי
	הצעה מדוע איני יכולה לצעוד ברחוב בלי הצעה? האם הגוף שלי הוא תכונתי היחידה בעיני אנשים? יש לי קצת עור אתה רוצה להסתכל בפנים אין שום תגמול לתגלית שלך אתה משקיע מעצמך לראות אותי סובלת סובלת את המילים שלך, סובלת את העיניים שלך, סובלת את הידיים שלך סובלת את האינטרפרטציה שלך, של מה שזה להיות גבר יש לי קצת עור אתה רוצה להסתכל בפנים היא לא עושה דבר שזה יגיע לה הוא רק רוצה לבחון את זה הם יושבים בנוח כמו שלימדו אותנו הם שומרים על שקט כמו שלימדו אותנו הוא רק רוצה להוכיח את זה היא לא עושה דבר להפסיק את זה אנחנו לא רוצים שמישהו ישים לב אלינו אז אנחנו משחקים את התפקידים שהם נתנו לנו היא לא עושה דבר כדי להסתיר את זה הוא נוגע בה כי הוא רוצה להרגיש את זה אנחנו מאשימים אותה על כך שהיתה שם אבל אנחנו כולנו אשמים
	איש דבק אני בזבזתי את הכל על הסם על החומר השמש עולה, הגאות יורדת המשאיות יורדות ליד הפארק, עדיין פארק שבו ילדים משחקים ומרימים אבנים כל דבר שגורם להם להרגיש פחות בודדים - הוא בודד מוחו הוא עירו שלו, מחשבותיו מתרוצצות בה הן נופלות, מתרסקות אני בזבזתי את הכל על השק על הסם השמש עולה, הגאות נוסגת אנו זוחלים חזרה לבניין לו אנו קוראים בית הוא מחזיק את ביתו בכף ידו והוא אומר, והוא אומר את הכולם שלי, את הכל-אחד שלי את המתישהו שלי, את הכל-הזמן שלי את הכל מקום שלי... בכל מקום...
	הולך בשוליים אתה עושה את עצמך כל כך יפה, אתה עושה את עצמך כל כך, כל כך יפה ועכשיו אני מרגיש כאילו אני הולך, אני הולך להצית את עצמי באש, אני הולך להציב את עצמי גבוה באיזה חלון, ההולך בשוליים הזה רוצה מראה ברור, ההולך בשוליים הזה רוצה טווח פגיעה ברור, ועכשיו אני יורה את זה ישר עליך. בלתי ניתן למעקב, בלתי ניתן לתרגום, אני לא יכול להסביר את כל מה שרציתי לעשות מסלול הפגיעה עובר ישר דרכי משתחל במחט שלי ונשלח ישר אליך אתה עושה את עצמך כל כך חשוף, אתה עושה את עצמך כל כך, כל כך חשוף, ועכשיו אני מרגיש כאילו אני בעיצומה של איזו קנאות ממזרית. כאן למעלה מעל השדרה, כאן למעלה, היכן שכל הדברים שאתה עושה, הם יוצרים לי בעיה עם השפה, פורמים את התפרים שלי ואז הם נופלים ביחד.
	ואותו הדבר כן אני יודע שזה פוליטיקלי קורקט אבל זה מגיע אליך ישר מתוך הרגש ניסיון שקול להשפיע על הדרך שבה אתה חושב כלומר אם אתה מאמין בגזע או אם נולדת בזמן או במקום הנכון זו חשיבה חיצונית זו הדרך שבה אתה חושב הדרך שבה אתה... ואותו הדבר יכול להאמר על כל האנשים ששוכבים מתים בשבילם למות היה היסח-דעת ומה שהם גילו קצת מאוחר מדי התכסה בכל השנאה הזאת ועכשיו זאת רק תגובה אם אתה צריך לשאת נשק בשביל לשמור על כסאך הרעוע בראש זה קליע שאינך יכול להשיג... הדרך שבה אתה חושב הדרך שבה אתה... ואותו הדבר יכול להאמר על כל האנשים ששוכבים מתים בשבילם למות היה היסח-דעת ומה שהם גילו קצת מאוחר מדי התכסה בכל השנאה הזאת ועכשיו זאת רק תגובה פעולה. תגובה. פעולה. תגובה.
	גם נשרף כל שעה חוץ מעכשיו כל מקום חוץ מפה כל אחד מלבדי אני צריך לחשוב על החיים שלי כולנו נצרכים על ידי החברה כולנו אובססיביים מהמגוון כולנו מלאים בחרדה שהעולם הזה לא ישרוד אנחנו חייבים לכבות את זה השמיים נשרפים אנחנו חייבים לכבות את זה המים נשרפים אנחנו חייבים לכבות את זה האדמה נשרפת התפרצות זעם אבל אז הם אומרים... כל שעה חוץ מעכשיו כל מקום חוץ מפה כל אחד מלבדי אני צריך לחשוב על החיים שלי העולם הוא לא המתקן שלנו יש לנו אחריות להשתמש בכל היכולת שלנו כדי לשמור על המקום הזה בחיים ממש כאן ממש עכשיו עשה זאת. עכשיו. עשה זאת.
	רכושתני איפשהו במוחות הפרטיים האלה, האחרון בא בדיוק בזמן לפנות את התאים ולתפור את השפתיים, כי זה המחיר שאתה משלם כדי לקוות שכל מעידה היא לא הידרדרות. במילים אחרות כדי שזה ייצא נכון אין סיבה ללכת כשהזמן לרוץ נגמר. מרגיש בטוח תחת משקלן של עיניים מסתכלות, מושקט לישון תחת רקיע צלול ורחב. איפשהו בלבבות החופרים האלה היסטוריות מתלכדות וקורעות אותנו לחוד ואנו מקווים שלא נקבל את מה שמגיע לנו, מתחבאים מאחורי מטרות מול כל אותם האנשים שאנו משרתים.
	נעילה דם על הדוושות, דם על הידיות פלדה מתרוממת לרמת החזה, מורחת את השפתיים שלי תן להן למעוד לתוך חיוך משום שעכשיו אחרי זמן-מה זה כל מה שכנראה אנחנו עושים. כי בעסקים כמו בעסקים אשפה היא אשפה עד שהיא נאטמת מלמעלה ומשמאל לפינה של השכל שלך כדי שתיעלם נעלו את השאריות. מכונה עובדת היטב כשהמכונה לא ביישנית, אשפה היא אשפה אבל אשפה ממזומנים חייבת להתחלק. גוף כפוף גוף מוכפל, משוחררת על ידי זמן משמרת "5 עד 9" תשרת את ה"9 עד 5". נעלו את השאריות.
	הבטחות מילים מילים וביטויים כל הוידויים האלה על היכן שאנחנו עומדים איך שאני רואה אותך ואת רואה אותי הקדשות של סימטריה יחד נהיה לנצח הבטחות הן שטויות אנחנו מדברים כמו שאנחנו נושמים נתארגן מחדש ונעבור את זה מילים מזוינות מטופשות הן מסרבלות אותנו בשאיפותינו שחררו אותי מהמשא ומתן הזה שחררו אותי מהסיג ושיח האדיר הזה לא היו מילים אמיתיות יותר ממתי שנאמר תנו לזה לעמוד כמו שזה היה צריך היה להיות לא נשאר שום דבר כשזה נהרס תופסים הכל כשניפול מילים מזוינות מטופשות הן מסרבלות אותנו בתשוקותינו שחררו אותי מהמשא ומתן הזה שחררו אותי מהסיג ושיח האדיר הזה אתה תעשה את מה שאתה תעשה אני אעשה את מה שאני אעשה אנחנו נעשה את מה שאנחנו נעשה נתארגן מחדש ונעבור את זה לך לאן שאתה חושב שאתה רוצה ללכת עשה כל מה ששלחו אותך לעשות פתח באש אם תשמע את הקריאה הזאת גע עם ידך בקיר בלילה הבטחות. מילים.
	פוגאזי הם ברנדן קאנטי, ג'ו לאלי, איאן מקיי וגאי פיציוטו. כל הזכויות על השירים שמורות להם. חזרו לבוסתן חזרו לעוקץ