על ההגדה הזאת

הגדה של פסח היא מהמסמכים היהודיים הפופולאריים ביותר בקרב התרבות היהודית. גם חילוניים גמורים, אשר מתגאים בעובדה שאינם אנשים מאמינים ושבליל־הסדר אצלם בבית אפשר למצוא בגטים בצד המרור, יחזיקו בביתם לפחות עותק אחד של הספר הזה. גם אם יגידו שבסך־הכל קיבלו אותו עם העיתון לפני חמש שנים ושכחו לזרוק.

חוץ מהפופולאריות המעשית של ההגדה - כלומר, כיוון שהיא כה הכרחית לליל־סדר תקני - היא גם טקסט שניתן לגזור ממנו אלגוריות שנוגעות לזהות העצמית שלנו כיהודים מתוקף ההיסטוריה. אחד השיאים הגדולים של ההגדה מתרכז בכך ש"בכל דור ודור, עומדים עלינו לכלותינו", צרה שאפשר להגדירה כאחד מסימני הזיהוי של העם היהודי הנרדף כל־כך (או הרואה עצמו כנרדף, לדברי הקיצוניים מהצד השני).

תכליתה של ההגדה היא למסור את סיפור המעשה של אבותינו לדורי דורות. כל תקנות הסדר מכוונות כלפי החוויה המחזורית שלו בחיי הצעירים, כשהם אלה ששואלים את הקושיות, או נושמים לרווחה כאשר אחיהם הצעירים גדולים דיו כדי לשאול בעצמם, או כשהם נרדמים מעייפות בחלק המייגע של ההגדה, לאחר סעודת החג, או פותחים את הדלת לאליהו הנביא, או מונים את עשרת המכות, או גונבים את האפיקומן כדי לעמוד על המקח. נראה שאין חג המתרכז כל כך סביב הילדים (אפילו פורים אינו ספציפי כל־כך) כמו ליל־הסדר שבערב פסח.

חנן כהן היקר, שהביא באתרו את הטקסט המלא של ההגדה, אולי עשה זאת פשוט כדי לענות על צורך שיכול להיות שהוא תכוף מאוד, אך באותה המידה הוא גם חשוב, לפחות בעיני, לשימור הטקסט העתיק והחשוב הזה לדורי דורות, בין אם תהיה ההוויה בעתיד דיגיטלית בלבד או לאו.

בכל מקרה, ההגדה הזו היא אולי אחד הנסיונות הנאיביים ביותר שנעשו באינטרנט, אבל היא באה מרצון טוב. סידרתי את הטקסט מאתרו של חנן (עם כמה שינויי נוסח קלים) לפי סידורה של הגדת הפסח הארצישראלית הפופולארית מאוד, שסודרה בשנת תש"י בידי הרב מנחם מ. כשר. האות המסכית שבה סודרה הגדה זו נועדה לקריאה נוחה יותר של ההגדה על גבי המסך וגם כדי להבדיל את מראה הטקסט משאר אתרי האינטרנט.

בכל מקרה, אם שורשיכם יהודיים ואינכם מכירים את הגדת הפסח, אתר זה עושה את שלו.

לתחילת ההגדה

לאתר העוקץ